- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ואח' נ' ג'אנם ואח'
|
תא"מ בית משפט השלום תל אביב - יפו |
29502-01-11
3.10.2013 |
|
בפני : אורלי מור-אל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ 2. יוסף אלעזר |
: 1. איימן ג'אנם 2. הכשרת הישוב ביטוחים בע"מ |
| פסק-דין | |
פסק דין
לפני תביעה שעניינה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שארעה ביום 27/8/10 בין רכב המבוטח על ידי התובעת 1 כאשר פוליסת הביטוח הייתה על שם התובע-2 (להלן: "רכב התובעים"), לבין רכב בו נהג הנתבע 1 והמבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעים").
למותר להזכיר, כי בתובענות המתנהלות ב"סדר דין מהיר", על פסק הדין להיות מנומק "באופן תמציתי". כך מורה אותנו תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, (וראו גם פסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 4735/03 צברי נ' מדינת ישראל (27.11.03)).
נהג התובעת העיד, כי התאונה ארעה ביציאה מירושלים, במקום בו יש מספר נתיבי נסיעה (נהג התובעת לא היה בטוח אם ישנם 6 או 8 נתיבים), שחלקם פונים ימינה לכיוון תל-אביב וחלקם פונים שמאלה, כאשר הוא עמד בנתיב הפונה ימינה לכיוון תל-אביב. העד לא זכר באיזה נתיב מבין אלה הפונים לתל-אביב היה. לדבריו, האזור היה פקוק והם הזדחלו לכיוון הרמזור ופתאום חש מכה בחלק האחורי של הרכב והייתה תזוזה של הרכב. ממכה זו נגרם נזק לרכב מעל הגלגל ובאזור הדלת האחורית. נהג התובעת טען, כי רכב הנתבעים סטה לנתיב נסיעתו ופגע בו.
כאשר הוטח בנהג התובעת בחקירה הנגדית, כי הנתיב שבו היה הוא נתיב לפניה שמאלה והוא היה צריך לעבור לנתיב הימני על מנת לפנות ימינה ומשום כך הוא זה שסטה לנתיב נסיעת רכב הנתבעים, השיב: "לא חושב שאת צודקת. היה פקוק מהרמזור הקודם, פקק ארוך ואני לא פעם ראשונה שם ואני יודע שאני צריך לפנות ימינה. אני לא זוכר בדיוק. ההגיון שלי שהייתי בימין. בטח לא הייתי במסלול שמאלי כאשר אני צריך להיות בימני". (עמ' 5 לפרוטוקול, שורות 3-1). כאשר נשאל נהג התובעת האם הוא זוכר שרכב שלפניו סטה לכיוון נתיב רכב הנתבעים ורכב הנתבעים נתן לו לעבור, השיב שאינו זוכר.
הנתבע-1, העיד, כי אכן הצומת הייתה עמוסה. לדבריו מדובר בצומת בה ארבעה נתיבי נסיעה, שניים פונים לעבר ירושליים ושניים לתל-אביב. הוא עצמו עמד בנתיב השמאלי מבין שני הימניים בהם הנסיעה ממשיכה לכיוון תל-אביב. רכב הנתבעים הגיע מהנתיב השלישי לפניה שמאלה, ורצה להיכנס לימני ובמהלך מעבר לנתיב שלו, התקרב לרכבו ופגע בו. הנתבע טען, כי צפר לרכב התובעים
ובחקירה הנגדית הסביר, כי לא היה ביכולתו לעשות דבר מלבד לצפור, שכן היה בעצירה מלאה והיה פקוק. הנתבע הוסיף, כי לרכבו לא קרה דבר למעט אולי שריטה ומשכך לא פנה לחברת הביטוח ואף לא תיקן את הנזק.
עוד הוסיף הנתבע, כי רכב נוסף, שנסע לפני רכב התובעים ביקש גם הוא לעבור למסלול הימני והוא אפשר לו והיה מאפשר גם לנהג התובעת, אלא שזה במהלך המעבר התקרב אליו יתר על המידה ופגע ברכבו.
תמונות הנזק ברכב התובעים מצביעות על שפשושים שנגרמו כתוצאה מחיכוך בעיקר בחלק האחורי של רכב התובעים, בדלת האחורית ומעל הגלגל כאשר אין מכת מעיכה.
דיון והכרעה
הכלל הוא, שנטל השכנוע מוטל על המוציא מחברו. על כן, התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת התביעה ועליו להוכיח את אופן התרחשות התאונה ואחריות הנתבע לה. השאלה באם הרים בעל הדין את נטל השכנוע המוטל עליו נבחנת בתום הדיון כולו, ובית המשפט בוחן שאלה זו על סמך כל הראיות שהובאו בפניו ועל בסיס הערכת מהימנותן של הראיות וקביעת משקלן הראייתי.
בנסיבות המקרה דנן, כל אחד מן הנהגים אמנם עמד על גרסתו, אך בעדות עד התובעת היה משום היסוס בכך שהוא לא שלל לחלוטין את האפשרות, כי עבר נתיב לעבר נתיב עמידת רכב הנתבעים, הכל כפי שצוטט לעיל.
בחנתי את עדות שני העדים, לא מצאתי סימנים לאי אמירת אמת אצל מי מהם, אף כי עדות הנתבע הייתה קולחת יותר ובוטחת.
בנוסף, אופי הפגיעות ברכב, שהן, לטעמי, בבחינת ראיה אובייקטיבית בעלת משקל עצמאי, אינו תומך בגרסת מי מן הצדדים. פגיעות כאלה יכלו להגרם על פי כל אחד מהתרחישים.
אוסיף עוד, כי דווקא גירסת הנתבע סבירה בעיני יותר מגירסת נהג התובעת, שכן לכאורה אין סיבה הגיונית שהנתבע שהיה במילא בנתיב הנסיעה לתל-אביב (גם לפי גרסת עד התובעת) יסטה מנתיב נסיעתו ויפגע ברכב התובעת. כפי שעלה מעדויות שני הנהגים - הנתבע עמד בנתיב הנסיעה לתל-אביב ורצה לנסוע לתל-אביב וכן שני הנתיבים היו פקוקים, כך שלא היה טעם בנסיון מצידו לעבור לנתיב נסיעת נהג התובעת, מה גם שנהג התובעת לא טען שהנתבע עבר לנתיבו וכי למה סתם כך יתחכך הנתבע ברכב?
על כל פנים, בנסיבות שפורטו, באתי לידי מסקנה, כי התובעים לא הרימו את הנטל להוכיח כי התאונה אירעה באשמו של נהג התובעת. על כן אני דוחה את התביעה.
התובעים ישאו בהוצאות העדים כפי שנפסקו, הוצאות הנתבע (שלא נפסק לו שכר עדות) בסכום של 400 ₪ ושכ"ט עו"ד הנתבעים בסך 1,250 ₪. ההוצאות ישולמו לנתבע-1, באמצעות הנתבעת-2.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.
ניתן היום, כ"ט תשרי תשע"ד, 03 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
